מעבר לענן לחברה בינונית: מה מעבירים, מה משאירים וכמה זה עולה לאורך זמן
מעבר לענן הוא החלטה נפרדת לכל מערכת, ולא החלטה אחת לכל חדר השרתים. מערכות עם עומס משתנה, שירותים שפונים לאינטרנט וסביבות פיתוח מרוויחים מהענן. עומס קבוע עם נפחי מידע גדולים, מערכות ייצור ותוכנה שהרישוי שלה קשור לחומרה נשארים לעיתים קרובות באתר. העלות לאורך זמן מורכבת מחשבון חודשי בדולרים, מתעבורה יוצאת, מרישוי ומשעות הניהול, ולכן בודקים אותה לשלוש עד חמש שנים ולא לחודש הראשון.

מעבר לענן הוא רשימה של החלטות קטנות
השאלה ״לעבור לענן או לא״ רחבה מדי. חדר שרתים של חברה בינונית מכיל שרת קבצים, Active Directory, מערכת ERP, מסדי נתונים, מערכות ייצור או מחסן, ועוד כמה שרתים שאף אחד לא זוכר מי ביקש. לכל אחד מאלה יש תשובה אחרת.
לכן העבודה מתחילה במלאי. רושמים כל שרת, מכונה וירטואלית, מסד נתונים, משימה מתוזמנת, ממשק ותעודה, ומציירים את הקשרים ביניהם. רק אחרי שיש מפת תלויות אפשר להחליט מה עובר ובאיזה סדר.
חמש החלטות אפשריות לכל מערכת
| החלטה | מה זה אומר | מתי היא נכונה |
|---|---|---|
| העברה כמות שהיא | השרת עובר לענן בלי שינוי | מערכת יציבה, רישוי שמותר להעביר, לוח זמנים קצר |
| התאמה לפלטפורמה | מחליפים רכיב בשירות מנוהל, למשל מסד נתונים | כשהתחזוקה של הרכיב היא עיקר העבודה היום |
| בנייה מחדש | כותבים את המערכת מחדש לענן | רק כשיש סיבה עסקית. זה פרויקט פיתוח נפרד |
| הוצאה משימוש | מכבים | מערכת שאין לה משתמשים או שהוחלפה |
| הישארות באתר | לא נוגעים | עומס קבוע, מידע כבד, חומרה ייעודית |
לכל שורה ברשימה מצמידים נימוק ועלות. המסמך הזה הוא התוצר החשוב ביותר של שלב התכנון, והוא שווה גם אם בסוף עוברות רק חלק מהמערכות.
מה בדרך כלל עובר
- דואר וכלי משרד. ברוב הארגונים זה הצעד הראשון, והוא מתואר במדריך על מעבר מ-Exchange מקומי ל-Microsoft 365.
- שירותים שפונים לאינטרנט. אתר, פורטל לקוחות, API. הענן נותן להם זמינות וגידול בעומס בלי לקנות חומרה מראש.
- סביבות פיתוח ובדיקות. מקימים כשצריך ומכבים בסוף היום.
- עומסים עונתיים. מערכת שעובדת קשה שבוע בחודש לא מצדיקה שרת שקנו לפי השיא.
- אתר התאוששות. עותק בענן של המערכות הקריטיות זול יותר מחדר שרתים שני.
מה בדרך כלל נשאר
- עומס קבוע עם נפחי מידע גדולים. שרת שעובד באותה עוצמה כל השנה, עם הרבה אחסון, עולה לעיתים יותר בענן מאשר על חומרה שכבר נקנתה.
- מערכות ייצור. מחשבים שמחוברים למכונות ולבקרים צריכים להיות ליד המכונה, ולעבוד גם כשקו האינטרנט נופל.
- תוכנה שהרישוי שלה קשור לחומרה. חלק מהיצרנים מתמחרים אחרת בענן. בודקים את ההסכם לפני שמתכננים.
- מערכות שזמן התגובה שלהן קריטי בתוך האתר. למשל מערכות שמעבירות קבצים גדולים בין עמדות באותו בניין.
להישאר באתר זו החלטה לגיטימית, כל עוד היא מתועדת ויש לה תאריך לבדיקה מחדש. אותו שיקול מופיע גם בטלפוניה, כמו שכתבנו בהשוואה בין מרכזייה בענן למרכזייה מקומית.
כמה זה עולה לאורך זמן
חומרה קונים פעם בכמה שנים. ענן משלמים כל חודש, והחשבון זז. כדי להשוות, בונים טבלה לשלוש עד חמש שנים עם שתי עמודות.
בצד של האתר: חומרה ואחריות יצרן, רישוי, חשמל וקירור, גיבוי, ושעות העבודה של מי שמתחזק.
בצד של הענן:
- חישוב. שרתים לפי גודל ושעות פעילות. גודל שנבחר לפי השיא של יום ההשקה הוא המקור הנפוץ ביותר לבזבוז.
- אחסון. דיסקים, snapshots וגיבויים. דיסקים שנשארים אחרי מחיקת שרת ממשיכים להופיע בחשבון.
- תעבורה יוצאת. הספקים גובים על מידע שיוצא מהענן. מערכת שמושכת הרבה מידע חזרה לאתר תפתיע בחשבון.
- רישוי. מערכות הפעלה ומסדי נתונים מסחריים מתומחרים בנפרד.
- שער הדולר. חשבון הענן נקוב בדולרים, והתקציב של רוב החברות בשקלים. ההוצאה זזה גם כשהשימוש לא השתנה.
- שעות ניהול. הענן לא מנהל את עצמו. מישהו צריך לעדכן, לנטר ולקרוא את החשבון.
אני לא נותן כאן מחירים של ספקי הענן. הם משתנים לפי אזור, לפי סוג ההתחייבות ולפי ההסכם, והמקור המוסמך הוא מחשבון המחירים של כל ספק.
אחרי המעבר, השמירה על החשבון היא שגרה ולא מבצע חד-פעמי: תיוג של כל משאב לצוות, תקציב עם התראה ודוח חודשי אחד שהכספים והפיתוח קוראים יחד. על העבודה הזאת אפשר לקרוא בעמוד FinOps והורדת עלויות ענן.
איזה ענן ואיפה
שלושת הספקים הגדולים, AWS, Azure ו-Google Cloud, מפעילים אזור ענן בישראל. אזור מקומי מקצר את זמני התגובה למשתמשים בארץ ועונה על דרישה לשמור מידע כאן. מצד שני, לא כל שירות זמין בכל אזור, והמחירים שונים בין אזורים. את הבדיקה עושים לכל מערכת בנפרד.
לארגון שכבר עובד עם Microsoft 365 ועם Active Directory, ההמשך הטבעי הוא בדרך כלל Azure, כי הזהויות כבר שם. ניהלתי ארבע שנים את ה-IT בחברת תעשייה עם כ-400 משתמשים בסביבה היברידית כזאת: שרתים מקומיים לצד Azure ו-Microsoft 365. מה שנדרש בסביבה כזאת הוא סדר במנויים, בהרשאות וברשת, כמו שמתואר בעמוד ייעוץ Azure.
צריך לומר גם מה אין. ל-Goldenroz אין פרויקטי הגירה מפורסמים ואין מעמד שותף של AWS, של Microsoft או של Google. אנחנו מתארים איך העבודה נעשית, ולא תוצאות עבר.
מאגר עם מידע אישי כפוף לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות אבטחת מידע גם כשהוא בענן. בתכנון מתעדים איפה המידע נמצא, מי ניגש אליו, איך הוא מגובה ומה נרשם ביומנים. אנחנו בונים ומתעדים את הבקרות הטכניות, ואיננו יועצים משפטיים.
איך נראה מעבר שלא מפיל את העסק
- מיפוי. מלאי ומפת תלויות.
- החלטה לכל מערכת. הטבלה שלמעלה, עם נימוק ועלות.
- תכנון סביבת היעד. חשבונות, רשת, זהויות, גיבוי ולוגים. הכול מאושר לפני שהמערכת הראשונה זזה.
- גל פיילוט. כמה מערכות בסיכון נמוך, כדי לבדוק את הכלים ואת הזמנים.
- גלים. לכל גל יש בעלי תפקידים בשם, חלון תחזוקה, בדיקות שחייבות לעבור וצעד חזרה לאחור שנבדק מראש.
- מסירה. שרטוטים, רישום תצורה וחשבונות על שם הארגון.
לחברות שמפתחות תוכנה בעצמן יש שכבה נוספת: צינור השחרור צריך לעבור יחד עם השרתים, אחרת משחררים לענן באותן שיטות ידניות. זה החלק שמתואר בעמוד ייעוץ DevOps.
רשימת בדיקה לפני שמתחילים
- יש רשימה מלאה של שרתים, מסדי נתונים וממשקים.
- לכל מערכת יש בעלים עסקי שמאשר חלון השבתה.
- הרישוי של כל תוכנה מסחרית נבדק מול היצרן.
- קו האינטרנט נבדק מול נפח המידע שצריך לעבור.
- הגיבוי הקיים נבדק בשחזור, לפני שנוגעים במשהו.
- יש טבלת עלות לשלוש שנים לפחות, עם שתי העמודות.
- לכל גל יש צעד חזרה כתוב.
מה עושים עכשיו
התחילו ממלאי. גם אם תחליטו בסוף שרוב המערכות נשארות באתר, רשימה מסודרת של מה שרץ, מי הבעלים ומה תלוי במה שווה את הזמן.
אחר כך סמנו שלוש מערכות: אחת שברור שעוברת, אחת שברור שנשארת ואחת שנויה במחלוקת. הדיון על השלישית ילמד אתכם לפי מה הארגון שלכם מחליט.
אם אתם רוצים שנבצע את המיפוי, התכנון והמעבר, קראו על שירותי ענן ומעבר לענן. פרויקטים מתחילים ב-$25,000, במחיר קבוע לכל שלב אחרי שיחת אפיון של שעה ללא עלות, ותוכניות גדולות מתחילות ב-$100,000. את שירותי הענן אתם רוכשים ישירות מהספק.